23/9/2020

קיצוניות

מאת איל רדלר

בפוסט הקודם שלי ציינתי מספר עובדות שעוררו מחאה בקרב חלק מהקוראים. הפורמט של הטבלה התמציתית חייב אותי לקיצור אז אני ארחיב מעט בפוסט הזה.

אפשר להתווכח על הנתונים. לזה קוראים "שנוי במחלוקת" אבל השאלה המעניינת היא, גם אם נניח שהנתונים לא מדוייקים, מי יותר קרוב? מי קיצוני? מי מסתכל על הדברים באופן דיכוטומי - שחור ולבן.

א. מגיפה בסדר גודל של מגיפת שפעת עונתית קשה: בישראל מתים כל שנה משפעת בממוצע בין 500 ל-1000. גם אם נגיע לאלפיים מתי קורונה (ונתעלם מהטענות על ניפוח של המספרים) מדובר באותם סדרי גודל. זאת לא שואה, זאת לא מגיפה בסדר גודל שמתקרב לשפעת הספרדית או הדבר השחור.

ב. בשום מקום לא התגוללו גופות ברחובות: זה מובן מאליו.

ג. 1300 מתים בישראל - לפי אתר worldometer זה המניין, נכון לעכשיו. כל התחזיות השחורות לא התגשמו. גם התחזיות הבלתי פוסקות למספרי חולים ומונשמים באלפים "עוד שבועיים" בתקופה שלאחר הסגר הראשון ולפני הסגר השני התבדו.

ד. אין ראיה ליעילות הסגר: במחקרים וסקירות שנעשו הסתבר שאין מתאם חיובי בין חומרת הסגר לתמותה מופחתת, יש מתאם חלש בכיוון ההפוך. מדינות רבות חוו תמותה גדולה למרות סגר אכזרי (במיוחד בולטת פרו אבל למעשה כל המדינות המובילות בתמותה נקטו סגר) ומדינות אחרות שלא נקטו סגר (שוודיה היא דוגמה בולטת) חוו תמותה בסדר גודל דומה למדינות בסגר אבל לא התקרבו לתחזיות האימים שהובילו להחלטה על הסגר. זה לא הוכחה כי אפשר להוכיח שהסגר לא עובד - אבל ממילא נטל ההוכחה הוא על מי שתומך בסגר. בהתחשב בקיצוניות של הסגר בהפרת זכויות האזרחים והחורבן הכלכלי שהוא מביא הייתי אומר שההוכחה לאפקטיביות שלו צריכה להיות מובהקת ומוחצת הרבה יותר ממה שיש לתומכי הסגר להציע.

ה. אין ראיה ליעילות המסיכות: בדיוק כמו עם הסגר, נטל ההוכחה הוא על מי שסבור שצריך להכריח את האזרחים לשים חתיכות בד על הפנים. אין "הרבה מחקרים" שמוכיחים את יעילות המסיכות ואלו שרומזים בכיוון הזה הם בד"כ מחקרים העוסקים בבירור הסוגיה בתנאי מעבדה. זה שחבישת מסיכה בתנאים סטריליים יכולה אולי להקטין את העומס הוויראלי מאנשים חולים (למיטב ידיעתי זה הדבר הכי טוב שהצליחו לחלץ מהמחקר) עדיין לא אומר שחובת חבישה על הציבור הרחב תועיל במניעת התפשטות המחלה במדינה שלמה.

ו. שיעור תמותה של 0.2%: שיעור התמותה הוא דבר לא ידוע במדוייק עדיין. ההערכות הראשונות היו גבוהות מאוד ומפחידות מאוד, ככל שעבר הזמן ההערכות הללו ירדו. מחקרים מסויימים (וגם הערכת ה-CDC במאי) הצביעו על שיעור תמותה (CFI - שיעור התמותה מבין הנדבקים) של 0.2%. מחקרים אחרים מדברים על 0.68%. אם ננסה להעריך בגסות את השיעור בישראל הרי שיש לנו 200,041 נדבקים ו-1316 מתים. זה נותן לנו שיעור תמותה של 0.65%. בהנחה שמספר הנדבקים גדול יותר (שהרי לא מוצאים את כולם) אזי שיעור התמותה ירד. אם נקבל את הטענה שחלק מהמתים לא מתו מקורונה אלא עם קורונה (שוב, הנחה סבירה לאור דיווחים שונים) הרי ששיעור התמותה קטן אף יותר. כך או כך קשה לדמיין שהוא יגיע לרמות המטורפות של 2.5% או יותר כפי שדווח בתחילה. נהוג לחשוב ששיעור התמותה (IFR) של שפעת הוא 0.1%. גם אם שיעור התמותה הוא 0.65 זה עדיין בסדרי גודל של שפעת ובוודאי לא בסדרי הגודל ההיסטריים עליהם דווח לנו בהתחלה (3.5 ואפילו 4).