אנחנו מצויים בתוך משטר של כסף-צו לא משום שכסף הסחורה כשל או לא התאים לזמנים אלא משום שהוא הגביל את יכולת השליט להוציא כסף בלי חשבון.

כאשר התחיל מבצע החיסונים. התשובה היחידה לשאלה "איך אנחנו יודעים שהחיסון בטוח" הייתה "החיסון בטוח כי פייזר אמרו שהוא בטוח". שנה אחרי כן, ומליוני מוזרקים אחרי זה התשובה נשארת זהה.

אין שום בסיס רציונלי להנחה שהפגיעה בזכויות המגולמת בתו הירוק אכן מקדמת את "טובת הכלל", אבל גם אם היה בסיס כזה, התו הירוק פסול. אין שום תכלית חברתית שמצדיקה את דריסת זכויות הפרט. זאת המשמעות של חברה חופשית.

פוליטיקה היא משחק, ולעיתונות יש את התפקיד שלה במשחק, אבל תכלית המשחק היא הרדמת הציבור ומתן התחושה שהשלטון הוא בלתי נמנע, שדברו הוא דבר אלוהים ושחוכמתו רבה. ואת התפקיד שלה במשחק ממלאת העיתונות בהתלהבות רבה.

אין דבר כזה מדע מיושב אבל זו אמת לא נעימה. אנחנו רוצים שיהיו הסברים, פשוטים ומוחלטים. אנחנו רוצים שיהיה מישהו אחר שיחשוב על כל הדברים האלו במקומינו ושפשוט יגיד לנו מה נכון לעשות אבל זה בלתי אפשרי.

הפרשנות ההגיונית להתעלמות הזאת היא זדון. אבל עבור רוב האנשים, רשע הוא לא אופציה. הציבור הרחב, חכמים וטיפשים, כבשים וגם זאבים פשוט לא מוכנים לקבל את האפשרות שמה שמניע את המהלכים הוא זדון ומכיון שכך המסקנה המתבקשת היא ש"אין כלום כי לא היה כלום". לא יכול להיות.

רציתי, ולא רציתי, ידעתי שזו מלכודת, ידעתי שיסלפו את דברי, גם ידעתי שאני אצטרך לקום בשבע בבוקר, סביר להניח ללא שינה כלל. בליבי התקיימה התקווה הקטנה שאוכל להגיד. משהו ואולי בטעות משהו מזה ישאר בעריכה. החלטתי להכעיס מאוד את נתן גלולה ולעשות מעשה אלטרואיסטי, ולהופיע, למען הכלל, למרות שבאופן כללי אני די סולד מהכלל מטעמים של מיזנטרופיה.

מטורללי הקורונה שדורשים מאיתנו פתרונות משולים לאותו שוטר שמאשים אזרח ברצח ובשומעו את האליבי המוצק של האזרח אומר לו "אז אם אתה לא ביצעת את הרצח, מי כן ביצע את הרצח?"

לפני שנה, זמן רב לפני שאושרו החיסונים הופיעו על המרקע שלנו כל מיני חנונים ממושקפים דמויי צב עם חיוך עצבני ואמרו לנו שלא נחזור לשגרה לפני שתחוסן אוכלוסיית העולם.

מי שמכיר את ההיסטוריה יודע שעניינים כמו בטחון מעולם לא שימשו אף אחד בשום מקום כאמתלה לתפיסת כוח והקמת משטרי כפיה.

אל תטעו, גם בכל הקשור לקורונה אין לו שום רעיון מקורי, הבנה או יכולת להעביר מידע בצורה טובה. הוא גם נטול כל כישורים עיתונאיים שהיו אולי מאפשרים לו לחשוף משהו חדש. אבל הוא מעצבן. מעצבן מאוד.

מזל שמנהלים את המדינה אנשים רציניים כמו ביבי ואדלשטיין ולא ליצנים כמו כל הרופאים והמדענים (מי נתן להם רשיון?) מהסרט של אורלי וגיא.

כמה שבועות של סגר וכולנו נוכל לצחוק ביחד על כל הפסיכים האלו שדיברו על מדינת משטרה, על סגר נצחי ועל משטר של פחד ורודנות. מצבינו מעולם לא היה טוב יותר.

מנתוני התמותה המפולחים לפי סיבות מוות אפשר להבחין אולי מי מת ״מקורונה״ ומי מת ״עם קורונה״

ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים. את זה אמר ווינסטון צ'רצ'יל, או שאולי היה זה הרמן גרינג? בכל מקרה זו אמירה מוסמכת ועל כן בספרי ההיסטוריה יכתבו: "ביבי ניצח את המגיפה". העובדות בפועל לא רלוונטיות.

סרטון בו אני מדבר על בדיקת ה-PCR. הבעיות שלה ולמה זה חשוב.

המהנדסים לא המציאו את הקורונה, הם גם לא העלו על דעתם שהציבור בעולם החופשי יהיה מוכן להשליך את חירותו לפח האשפה בכזאת קלות וללא התנגדות. הם לא הביאו עלינו את הקורונה אבל הם הבינו מהר מאוד שיש כאן הזדמנות שאפשר לנצל והם עטו עליה בזריזות.

טרפת הקורונה המצויה (Common Corona Derangement Syndrome) או בקיצור CCDS היא מחלה של מערכת העצבים המרכזית המדכאת פעילות של קליפת המוח הקדם-מצחית. נגיפי המחלה מתחברים לקולטני הפשיזם בקרום התא ומחדירים את החומר הגנטי שלהם אל תוך התאים.

הקונצנזוס המקצועי הוא אשליה. תולדה של שתיקה, ברירה מוטית ואינטרסים פשוטים: כסף, פרסום וכוח. אין צורך בתמנון קונספירציה חובק עולם או כיפוף ידיים. שורת המומחים אומרי ההן פשוט יודעים לאן מנשבת הרוח, ומישבנו של מי היא יוצאת, ומיישרים קו.

במציאות הזאת, אין למנהיגנו היקרים, שאינם טועים אף-פעם, הרבה ברירה, הם בחרו בדרך שאיננה אמת, וככל שעובר הזמן, האמת מתרחקת מהם. נותר להם רק לסתום לנו את הפה, להתעלם מהנתונים, ובעת הצורך, להמציא נתונים חדשים.

תחום הפעולה של הפוליטיקאים הוא כוח אבל את הבעיה הזאת אי אפשר לפתור באמצעות כוח. יש מעט מאוד בעיות שאפשר לפתור בכוח. זאת הסיבה שפוליטיקאים הם כל כך חסרי תועלת.

כן. הם אמרו, אנחנו נוציא (כלומר נהרוס) סכומים שהיו יכולים לשמש לבניית 25 בתי חולים חדשים בישראל משום שאת קיבולת הקורונה של מערכת הבריאות אי אפשר לשנות. קיבולת הקורונה היא חוק טבע, קבוע קוסמי. זה החור השחור במרכז הגלקסיה.

כדי להתנגד לסגר אפקטיבית התובנה הזאת הפשוטה הזאת צריכה להיות נחלת הציבור הרחב: אין הצדקה להיסטריית הקורונה. יש לחזור לשגרה.

שקר הוא שקר גם אם אינך יודע להסביר למה משקרים. שקר הוא שקר גם אתה שוגה בניתוח המניעים של השקרן.

הסגר הוא החלום הרטוב של כל נפש סמכותנית. עם הסגר, בהינף קולמוס אנחנו עוברים מלהיות מדינה חופשית למדינה סמכותנית. במדינה החופשית, הכל מותר מלבד המעט שאסור, במדינה הסמכותנית, הכל אסור מלבד המעט שמותר. מי רוצה לחיות במדינה כזאת? מסתבר שלא מעט.

הוא רוצה להמנע מהסגר. הוא רוצה להטיל סגר עכשיו רק משום שהוא רוצה להמנע מלהטיל סגר אח"כ.

אפשר להתווכח על הנתונים. לזה קוראים "שנוי במחלוקת" אבל השאלה המעניינת היא, גם אם נניח שהנתונים לא מדוייקים, מי יותר קרוב? מי קיצוני? מי מסתכל על הדברים באופן דיכוטומי - שחור ולבן.

הסגר, איכוני השב"כ, המסיכות והרעשנים הם בהגדרה מהלכים אנטי ליברלים. זה לא אומר שהם יכולים להיות כלים אפקטיביים בעצירת המגיפה ובמניעת מוות אבל גם אם זה היה נכון, הם נשארים אנטי-ליברליים.

יש אנשים שרוצים לקרוא לעצמם ליברלים אבל הם מתקשים להגדיר את המילה.

תמיד אפשר לנסות עוד פעם. מה יש לנו להפסיד?

להגיד שהסגר מציל חיים זה אמנם שקר, אבל זה שקר מנחם. לצד השני אין מה להציע חוץ מאת המציאות. אף אחד לא רוצה לחיות במציאות.

אין נימוק טוב בעד הסגר, יש רק פנטזיה שקיים כזה. רובם המוחלט של תומכי הסגר ממילא לא מרגישים מוסמכים לגבש עמדה משל עצמם ועמדתם לא מבוססת על טיעון זה או אחר. הם בעד הסגר כי "לא יכול להיות שזה לא יעבוד". הם בעד הסגר כי הם בעד הסגר.

אני מאתר כאן די בבירור דפוס של "הכחשת זקנה", יש איזה רצון להכחיש את העובדה הפשוטה הזאת, העובדה הידועה מזה זמן רב (בוודאי לפני הפעלת הסגר בישראל, למעשה אפילו לפני הפעלת הסגר באיטליה) ונשאלת השאלה, מדוע קיים הדפוס הזה. מדוע מנסים להכחיש ולסובב על צירה עובדה בסיסית כל כך?

אם מניעת מוות חשובה מחירות אזי אין שום מניעה לאסור פעילויות מסוכנות כמו רכיבה על אופנוע, עישון או זלילת עוגות. אפשר לחשוב שחירות איננה התכלית, אבל מי שחושב כך, איננו ליברל.

לא נוכל ללמוד על יעילות הסגר באופן מוחלט, לא נוכל לדעת גם לא בערך, [...] הסגר אולי עובד, אבל העובדות רומזות דווקא אחרת. מה שבטוח, אין הוכחה ניצחת לא לפה ולא לפה.

אפשר אולי להבין את הטלת הסגר בתנאי חוסר וודאות ומידע חלקי, אבל אי אפשר להבין את המשך הסגר ללא שום נסיון להשיג את המידע החיוני והמכריע הזה. ההתעלמות מהגורם המכריע הזה מעידה על רמת החשיבה והתכנון של מקבלי ההחלטות.

הסגר נובע מהצורך להפגין עשיה. להרגיע את הציבור על ידי נקיטת צעדים קיצוניים. אנחנו לא יכולים לשלוט בווירוס אבל אנחנו כן יכולים להגדיל את הקנסות, להטיל צווים על עוד תעשיות ולהגדיל את האכיפה. כל אלו לא תורמים דבר למלחמה בנגיף אבל מעניקים לציבור תחושת ביטחון.

הקורונה הוא ווירוס אכזרי, קטלני, ובאופן כללי לא סימפטי כמו יאיר לפיד.