16/4/2020

יש להסיר את הסגר

מאת איל רדלר

יש להסיר את הסגר מיידית. אין לו בסיס בהגיון, בשיקול הדעת או בשום נתון ממשי שיש לנו היום. העובדה שלא נעשה שום מאמץ כדי להגיע לנתוני אמת ביחס לתכונה החשובה ביותר של הנגיף מעידה על כך שמה שמוליך את קבלת ההחלטות איננו הגיון ושיקול דעת אלא היסטריה ופופוליזם.

כאשר הוטל הסגר, תכליתו המוצהרת הייתה למנוע הדבקה המונית ומהירה של האזרחים בנגיף אשר שיעור התמותה ממנו הוערך ב-3.5. עשרות סרטונים ומאמרי אינטרנט הסבירו לנו על שיטוח העקומה, גידול מעריכי וחזרו ושנו: הקורונה איננו סתם עוד שפעת! למה לא? משום שהיא קטלנית פי שלושים (או פי עשר). איך אנחנו יודעים את שיעור התמותה? ובכן, כדי לדעת את שיעור התמותה עלינו לדעת כמה מתו מהמחלה (או, ליתר דיוק, מהסיבוכים של המחלה) ולחלק את המספר הזה במספר החולים. לדוגמא, בישראל נפטרו עד היום לפי הנתונים בworldometer כ-126 אנשים. מספר החולים המאומתים הוא 12,200 ועל כן ניתן לחלק 126 ב-12,200 כדי להגיע לשיעור תמותה של 0.0103 שזה מעט מעל אחוז אחד. באיטליה, לעומת זאת מספר המתים הוא 21,067 בעוד מספר המקרים המאומתים הוא 162,488, מה שנותן לנו שיעור תמותה של 0.129 שזה כמעט 13 אחוזים. זה נשמע מאוד מפחיד אבל יש בעיה מהותית עם הנתונים הללו והיא שבעוד שמספר המתים ידוע לנו, פחות או יותר, הרי שמספר החולים לא ידוע לנו כלל. המספר שיש בידינו - מספר החולים המאומתים - הוא מספר האנשים שעברו את הבדיקה לנגיף ויצאו עם תוצאה חיובית. מי נבדק? רק מי שמגלה סימנים למחלה או מי שבא במגע ישיר עם חולה מאומת. מאחר וידוע לנו ששיעור מסויים מבין הנדבקים בנגיף לא מראה שום סימני מחלה אנחנו יכולים להיות בטוחים שישנם חולים/נשאים של הנגיף אשר לא נדבקו. מספר החולים הוא *בהכרח* גדול יותר ממספר החולים המאומתים.

בכמה? ובכן, זו שאלה שאין לנו עליה תשובה, מספר החולים האמיתי יכול להיות גדול בקצת ממספר החולים המאומתים, אבל הוא יכול להיות גם כפול, או כפול עשר או פי מאה. זה כמובן נתון קריטי משום שעל פיו נוכל לדעת מה שיעור התמותה האמיתי, האם הוא באמת 3.5 אחוז? אולי רק אחוז אחד, אולי רק עשירית האחוז. קצת קשה לדמיין שנסכים לכל הצעדים הדרקוניים כדי לעצור מגיפה שאיננה שונה בשום פרמטר מהותי ממגיפת השפעת העוברת עלינו כל שנה.

כפי שציינתי בפוסט קודם שלי, אני סבור שהסגר הוא שגיאה גם אם שיעור התמותה היה גבוה כפי שהוערך בהתחלה אבל גם אם ניתן לסגר את הקרדיט מחמת הספק, ברוח "אי אפשר להיות יותר מדי זהיר" הרי שמרגע שהוטל הסגר, אנחנו חייבים, ובעדיפות ראשונה, להשיג יותר וודאות באשר לטיבו. אם הבסיס להחלטה היה שיעור התמותה המשוער, ושיעור התמותה הממשי נמוך משמעותית. ההחלטה הייתה צריכה להיות שונה והיה עלינו לבטל את הסגר לאלתר. שיעור התמותה אינו עניין של סקרנות אינטלקטואלית, זהו הנתון המכריע בשאלת הסגר ועלינו לחתור להשגת הנתון האמיתי.

איך עושים זאת? אמנם הדבר אסור על פי חוק ומהווה בגידה במדינה, אבל בכל זאת אולי כדאי להשוות לשפעת, לפחות מבחינה מתודולוגית. אם נעיין בנתוני ה-CDC האמריקאי לגבי עונת השפעת 2018-2019 נגלה שהיו 35,520,883 (שלושים וחמש וחצי מיליון) חולי שפעת ו-34,157 מתים. נחלק את מספר המתים במספר החולים ונגיע למספר 0.00096 - קצת פחות מעשירית האחוז. איך יודעים שהיו 35 מיליון חולים? האם עשו 35 מיליון בדיקות? כמובן שלא. עשו בדיקה מדגמית, של נוגדנים, ומהמספר הזה עשו את האקסטרפולציה לאחוז הנדבקים מכלל האוכלוסיה.

בדיקה מדגמית כזאת תוכל לתת לנו תמונה אמיתי לגבי מספר האנשים שנחשפו לקורונה ותוכל לתת לנו לא רק תמונה נכונה של שיעור התמותה, אלא גם תמונה נכונה של שיעור ההדבקה, הסגר ושאר הצעדים שהופעלו נועדו להאט את קצב ההדבקה, אבל אין לנו שום נתון שמספר לנו מהו שיעור ההדבקה הממשי. תומכי הסגר מדברים בבטחון רב על נחיצותו למניעת הדבקה רחבת היקף ומהירה אשר תגרום לקריסת מערכת הבריאות אבל בפועל אין לנו (או להם) ולו נתון אמת אחד כדי לדעת מה המידה, אם בכלל, בה הסגר מאט או מונע הדבקות. איננו יודעים מה שיעור ההדבקה בקרב האוכלוסיה ובוודאי שאיננו יודעים איזה צורה יש למגיפה הזאת. הנתון היחידי שיש לנו, ובו בוודאי יתנאו כל תומכי ויוזמי הסגר הוא מספר המתים והחולים המאושרים לשיטתם, המודלים (אשר התבססו על שיעורי מוות והדבקה שהם בגדר "המקרה הגרוע ביותר") סיפרו לנו על אלפי מתים ועשרות או מאות חולים. בפועל יש לנו הרבה פחות מזה - מכאן נובע - הסגר הצליח.

כאמור, בישראל, בדיקה כזאת לא נעשתה אבל פה ושם כבר נערכו בדיקות כאלו, חלקן אפילו עוד לפני שהוטל הסגר בישראל. אחד המקרים הללו הוא המקרה של הדיאמונד פרינסס - ספינת הטיולים מוכת הקורנה. בספינה היו כ-3700 נוסעים ואנשי צוות, מתוכם חלו כ-705 אנשים ונפטרו 7. כלומר - עשרים אחוזים מהאנשים על האוניה חלו ומתוכם מתו כאחוז. מאחר והתפלגות הגילאים בספינה נטתה באופן מובהק לכיוון הקשיש (כפי שקורה באוניות הללו) הרי שהתאמה של שיעור התמותה להתפלגות רגילה של האוכלוסיה (למשל, בארה"ב) שיעור התמותה יורד ל-0.3 ואף לפחות מזה.

במקרה אחר של הכפר וו (Vo) באיטליה הוטל בפברואר סגר על הכפר בעקבות מציאת חולה אחת ונבדקו כל יושבי הכפר. נתגלה שכ 3% מיושבי הכפר היו חולים או נשאים. באקסטרפולציה לכלל יושבי צפון איטליה ומספר המתים בעת הזאת אפשר לחשב שיעור תמותה של בין 0.1 ל0.4. מרחק רב מהשיעור המזעזע של 3.5.

בדיקה מדגמית בגרמניה העלתה ששיעור ההדבקה באוכלוסיה הוא 14%, אם נניח אחוזי הדבקה דומים בישראל נגיע למיליון מאתיים נדבקים, נחלק את מספר הנפטרים העדכני במספר זה ונגיע לשיעור תמותה של 0.000105 שזה קצת יותר ממאית האחוז.

אלו הם כמובן חישובי מעטפה גסים אבל למרבה הצער, זה בערך כל מה שניתן כרגע לעשות עם הנתונים שיש לנו בישראל, ונשאלת השאלה למה? למה בעצם לא בודקים את שיעור ההדבקה? איזה תירוץ יכול להיות להמנעות מבירור השאלה הזאת?

לא אוכל לספק תשובה על השאלה הזאת, אם כי יש לי את החשדות שלי, אומר רק זאת, העלות של הסגר, עוד לפני המיתון והסוציאל פופוליזם שיבואו אחריו גדולות אלפי מונים מכל עלות, מופרזת ככל שתהיה, שיש לבדיקה הזאת.

אפשר אולי להבין את הטלת הסגר בתנאי חוסר וודאות ומידע חלקי, אבל אי אפשר להבין את המשך הסגר ללא שום נסיון להשיג את המידע החיוני והמכריע הזה. ההתעלמות מהגורם המכריע הזה מעידה על רמת החשיבה והתכנון של מקבלי ההחלטות.